באמת? כל אחד חייב לשאוף? זה באמת יצר אנושי בסיסי או תכונה השמורה למתי מעט?
בעבור האצן נראה לא ברור קצב הריצה האיטי שלי ושל הדומים לי שהרי בעיניו, מה הבעיה להקליל צעדים ולהאיץ תנועה… ובעבור השאפתן?
אני אספר לכם.
מגיל קטן ממש (שמונה בערך) מצאתי את עצמי חיה מטרות ושאיפות. לא הבנתי איך, זה הגיע מבפנים.
הרעיונות בראשי הובילו להבנה שהם לא סתם שם, הם לא צוות בידור שאמור להנעים את זמני בגלגול פנטזיות, הם נכנסים לראשי כדי לצאת לעולם כמו תינוק קטן ומתוק ומכאן, תפקידי היה ברור.
הבנתי שנותר לי החלק הכייפי של להוציא דברים לפועל, כי המוח שלי עושה את העבודה העיקרית ומייצר לי רעיונות רבים וככה בעצם מצאתי את עצמי מסמנת מטרות, שגדלות בצורה הדרגתית, מגיעה אליהן וחשה מועצמת. לאט לאט הצבתי מטרות גדולות ומשמעותיות יותר ורמת הפחד פחתה. עם השנים ועם צבירת ההצלחות למדתי לסמוך על עצמי ואפשרתי לעצמי להגיד כן גם למטרות שהיו נראות לי גדולות מדי.
מה עם כישלונות?
החלטתי החלטה קשיחה ושרירותית שכל כשלון הוא למידה, זהו שכר לימוד שאני חייבת לשלם בדרך לצבירת הצלחות, ממש כמו עלות של כרטיס טיסה בדרך לחופשה הבאה.
בכל כישלון ראיתי הזדמנות פז לביצוע תחקיר איכותי ולהסקת מסקנות שקידמה אותי בהמשך ואפשרה לי להתקדם בצורה טובה יותר.
אני וודאי לא הראשונה שאתם שומעים ממנה על חשיבות הצבת מטרות ומיקוד בהשגתן אבל אני הראשונה אולי שתגלה לכם שאתם כבר עושים זאת.
אין אדם שאין לו מטרות ושהוא לא פועל להשגתן, אפילו להחליט שצריך לערוך קניות ולקבוע יום בו תבצעו זאת זו מטרה, אל תפחיתו מערכה שכן ישנם אנשים שמטרה זו מורכבת מאוד עבורם. אך ישנו מסלול שיש לעבור בין מטרות כמו עריכת קניות או הנפקת דרכון ובין מטרות כמו הקמת עסק חדש או התאמת תנאי החיים ליציאה לטיול ארוך עם הילדים.
מהו המסלול?
חיי שאפתנות והשגת מטרות אפשריים גם עבורכם. מדובר בשריר שניתן לפתח, אתם רק צריכים להחליט ולפעול.
אם הבנתם שזה המסלול הנכון עבורכם כל שנותר לכם זה לבצע זאת.
בעיני, השיטה היעילה ביותר להשגת מטרות היא חשיבה תוצאתית.
אתם כותבים את התוצאה המוגמרת אחרי השגת המטרה (למשל: אני גר בבית קרקע קרוב להוריי) וגוזרים אחורה (מהתוצאה הסופית להיום) את הצעדים שיש לבצע. ממקמים את הצעדים על תכנית עבודה (לו”ז מסודר עם תאריכי ביצוע) ויוצאים לדרך.
תוך כדי תמצאו את עצמכם מוסיפים צעדים, מורידים צעדים ומעדכנים את חלקם, וזה בסדר.
עם הזמן תפתחו מיומנות, תצליחו להגדיר את הצעדים בצורה מדויקת יותר ותהפכו את הרעיונות שלכם למציאות (שווה קריאה: מרעיון למציאות).
רעיון: אני בטוחה שגם לכם יש מחברת של רעיונות, מחברת של מטרות ואפילו מחברת של חלומות. הבעיה עם המחברות האלו היא שהן נשארות במגירה. אז אל תקחו מחברת.
קחו דף קטן, בחרו מטרה אחת שמתאימה לביצוע בטווח הזמן הקרוב (עד חודש למשל) וכתבו את הצעדים הנדרשים להשגתה. כתבו ליד כל צעד את תאריך הביצוע וצאו לדרך.
השגתם את המטרה? כל הכבוד! כתבו עוד כמה מטרות ופעלו באופן דומה. הגדילו את המטרות מבחינת הכמות או הגודל בצורה הדרגתית.
לא השגתם את המטרה? או שהיא לא מספיק חשובה לכם, או שאתם לא בשלים לקראתה (עשו עבודה פסיכולוגית ובררו זאת), או שקבעתם צעדים לא ריאליים. אם האופציה השלישית היא הנכונה עבורכם הגדירו את הצעדים מחדש (ייתכן שתצטרכו לפרק לצעדים רבים וקטנים יותר).
בתמונה: אני, משיגה מטרה פשוטה: לנוח על ערסל. לאנשים כמוני זו לא מטרה פשוטה. האנרגיה הגבוהה והרצון להספיק עוד בכל זמן נתון נלחמת בהבנה שצריך לדעת לעצור ופשוט לנוח ולהנות מהרגע.
